רוחניות מקורקעת
פסיכותרפיה אינטגרטיבית - גוף, נפש ורוח
לאנשים שהדרך הרוחנית וההתפתחותית לבדה כבר לא מספיקה
שלום לך.
אולי הגעת לכאן מדרך ארוכה. משנים של תרגול, חקירה והתפתחות. מדיטציה, יוגה, צ'י קונג, סדנאות, ריטריטים, לימוד. מדרך שנתנה הרבה רגעים של שקט, מבט מפוכח על המציאות, וכוחות שלא ידעת שיש בך.
ובכל זאת, משהו לא מתיישב.
השקט שבסדנה ובמדיטציה מתפוגג עם החזרה הביתה אל הזוגיות, אל שולחן שישי, או אל הדירה הריקה. במקומו חוזרים דפוסים ישנים של חרדה, בדידות או ניכור.
הגוף ממשיך להחזיק מתח, גם אחרי שנים של תרגול.
או שהתרגול עצמו מאבד את משמעותו.
ולפעמים, בלי שהתכוונו, הדרך נעשית מחסה מפני החיים. אנחנו הולכים ושוקעים בה כדי לא להרגיש את מה שכואב בגוף ובלב.
אם זה מוכר, אין כאן כישלון. לא שלך ולא של הדרך. זה חלק מהטבע האנושי, ולמעשה יש כאן הזדמנות. במקום להמשיך בדרך או לנטוש במפח נפש, אפשר לעצור ולפגוש את עצמך, את החלקים הבריאים ואת הפצועים, את הרגשות הקשים והנעימים, ולעשות אינטגרציה.
לעיתים, המרחבים שהדרך פותחת יכולים להיות גדולים מדי, פתוחים מדי, ובודדים מדי. אך כשיש קרקע, אפשר לנוח. אפשר לצמוח. את מלאכת הקרקוע הזו אנחנו עושים בקליניקה.
נעים להכיר, אני ד"ר ישראל כנר.
שנים תרגלתי טאי צ'י, צ'י קונג ודאואיזם. למדתי אותם לעומק, בשטח ובאקדמיה, ובכל זאת נעתי במעגלים. תרגולים מסוימים עוררו בי סערות רגשיות שהופיעו ושככו, בלי שהבנתי אותן ובלי שצמחתי מהן. הדרך לא נגעה במורכבות הפסיכולוגית שלי.
מה שפתח את זה עבורי היה דווקא טיפול פסיכותרפיה גופנית בגישת ביוסינתזה. במהלכו, ראיתי גם את המקומות שבהם הדרך שימשה אותי כדי לא להרגיש, וגם את החסמים בתוכי שמנעו ממני להעמיק בה. לאט למדתי לבנות גשר בין הדרך לחיים, ואת הגשר הזה אני מציע היום בקליניקה.
אני מטפל מוסמך בפסיכותרפיה אינטגרטיבית-גופנית בגישת ביוסינתזה, מטעם ביה"ס לפסיכותרפיה בגישת הביוסינתזה. בנוסף, כתבתי דוקטורט על ההיסטוריה של אומנויות הלחימה והדתות העממיות בסין, ולמדתי דאואיזם וטאי צ'י עם מורים בסין, טאיוואן ואירופה.
אל המפגש הטיפולי אני מביא עבודה עם הגוף, עם התפתחות האישיות ועם טראומה, לצד הקשבה דאואיסטית לקצב הטבעי של החיים. המטרה אינה עוד חוויה רוחנית וגם לא מפלט מהיומיום, אלא טיפוח נוכחות בגוף ובחיים, מתוך קרקע יציבה.
למי הטיפול מתאים?
- הגוף לא משתחרר. עשרים שנה של יוגה או צ'י קונג, והלסת עדיין נעולה כשאתה מתעורר.
- מה שנפתח בתרגול לא שורד את הבית. בריטריט היית פתוחה לגמרי, אבל שבוע אחרי, בשיחה עם אמא, את שוב באותו מקום שהיית בו בגיל שתים-עשרה.
- החרדה או המתח לא משתחררים. אתה יודע לנשום דרך כאב במדיטציה של שעה, אבל מול המשפחה הקול עולה לפני שהספקת להרגיש שהוא עולה.
- התרגול נעשה תפל. עשר שנים ישבת כל בוקר והתרחבת, ועכשיו את יושבת ולא קורה כלום.
- הדרך כבר לא מחזיקה. המורה והקהילה התרחקו או שהתרגול איבד את המשמעות שהייתה לו, ואתה מחפש קרקע לעמוד עליה.
- הלב נפתח בסדנה ונסגר באינטימיות. בתרגול או בסדנה את מרגישה אהבה גדולה, אך מול אדם קרוב אחד הלב נסגר.
- חווית דברים שקשה לספר עליהם. משהו אנרגטי נפתח בתרגול ואת מחפשת מטפל שלא יבטל את זה ולא ייבהל ממנו.
- את מחזיקה מרחב לאחרים. מורה, מנחה או מטפלת, וצריכה מקום אחד שבו את לא בתפקיד.
על רוחניות מקורקעת ובריאות רוחנית
את השימוש בדרך כמחסה מפני החיים ניתן לכנות מעקף רוחני (Spiritual Bypassing), מונח שטבע הפסיכולוג ג'ון וֶלווּד לתיאור השימוש בתרגול וברעיונות רוחניים כדי לעקוף כאב או צורך התפתחותי, במקום לפגוש אותם.
ביוסינתזה מתווה את הכיוון ההפוך ומכנה אותו רוחניות מקורקעת, שהיא רוחניות הנמדדת לא בחוויות אקסטטיות, אלא באופן שבו היא נחווית בגוף, ברגש וביחסים.
ד"ר דיוויד בואדלה, מייסד ביוסינתזה, הציע ארבעה סימנים לבריאות רוחנית:
- מגע עם מקורות ערך פנימיים, שמעניקים תחושה של המשכיות ומשמעות.
- כוח קיומי לעמוד במשברי החיים בלי להילכד בייאוש.
- תחושה שהחיים הם תהליך הולך ומעמיק של כבוד ללב שלך וללבם של אחרים.
- חירות מאשמה כפייתית, לצד נכונות לשאת באחריות אמיתית.
שימו לב למה שאין ברשימה, חוויות אקסטטיות, מצבי תודעה גבוהים, שעות של ישיבה. במקום אתלטיות רוחנית, בואדלה מדד בריאות רוחנית באופן שבו אנחנו חיים ומתקשרים, עם עצמנו, עם אחרים ועם היקום.
איך זה נראה כשזה עובד?
משהו פשוט מפסיק להתאמץ.
כתפיים שיורדות באמצע היום, בלי שביקשת ובלי שניסית.
"לא" שנאמר בזמן, בלי ימים של אשמה אחריו.
שיחה קשה שנגמרה אחרת מהרגיל, עם קצת יותר אוויר.
בוקר של יום חול, עם קפה או תה, הכנת ילדים לגן ויציאה לעבודה, שאפשר פשוט לחיות אותו.
ודרך רוחנית שחוזרת להיות מה שנועדה להיות מלכתחילה: דרך ללכת בה בתוך החיים, ולא רק לצידם.
אלה לא הישגים שרודפים אחריהם. הם סימנים לכך שמשהו ביחס לחיים השתנה, יותר מרחב ופחות דחיסות, יותר בהירות, ולפעמים גם שמחה שלא מחכה לכך שהכול יסתדר קודם.
על ביוסינתזה
"בבסיסו של כל כאב וסבל מצויה הוויה אנושית פשוטה, טהורה ובהירה."
ביוסינתזה היא גישה אינטגרטיבית של פסיכותרפיה גופנית. היא שואבת מן התרפיה האנרגטית של וילהלם רייך וממשיכיו, מן האסכולות ההתפתחותיות וההיקשרותיות של הפסיכואנליזה, ומההבנה העכשווית של מדעי המוח, מערכת העצבים וטראומה. בשנת 1998 היא הייתה שיטת הפסיכותרפיה הגופנית הראשונה שהוכרה על ידי האיגוד האירופאי לפסיכותרפיה (EAP).
בבסיסה עומדת ההבנה שהאישיות והרוח מתהוות בגוף ומתבטאות באופן שבו אנו פועלים, נעים ונושמים, בטונוס השריר, ביציבה, בקצב הלב ובדפוסים של מתח ושחרור.
בטיפול אנו נעים בין שלושה רבדים השלובים זה בזה:
גוף – אנו עובדים עם נשימה, תנועה ויציבה, כדי לשחרר מתחים כרוניים, להשיב זרימה למקומות שקפאו, ולהפוך את הגוף מסביבה מאיימת לבית שנעים לחיות בו.
נפש – אנו מעבדים חוויות עבר, מזהים דפוסים שעדיין שולטים בהווה, ומחברים בין חשבה, רגש ופעולה.
רוח – אנו נוגעים במשמעות העמוקה של חיינו הנמצאת מעבר לסימפטומים באיכויות הלב, ומבססים תחושת שייכות בסיסית לעולם.
ומה קורה בפועל? רוב הזמן נשב ונדבר, כמו בכל טיפול רגשי. ולפעמים נחקור משהו דרך תנועה, מדיטציה או אפילו ציור. הכל קורה בהסכמה, ובקצב הנכון לך.
דאואיזם וביוסינתזה, שתי מסורות ומפגש אחד
הטיפול אינו שיעור בדאואיזם, ואין צורך בשום רקע. לא נלמד מושגים ולא נקרא טקסטים.
מה שהרקע הזה כן משנה הוא את האופן בו אני יושב מולך. שנים של תרגול ולימוד לימדו אותי משהו על סבלנות, שדברים שנדחפים נסגרים ושמה שקפא מתחיל לזוז כשהתנאים מתאימים ולאו דווקא כשמתאמצים. לכן בטיפול איננו מנסים לתקן משהו שבור, אלא להקשיב לקצב שמופיע מעצמו, גם כשהוא איטי ממה שהיינו רוצים, ודרכו להשיב זרימה למקומות שנעצרו.
את המסגרת המקצועית מביאה הביוסינתזה, והיא כוללת תיאוריה התפתחותית, עבודה עם טראומה וכלים מעשיים. את הנוכחות וההקשבה מביא הדאו.
שאלות נפוצות ותשובות
אז זה טיפול רוחני או פסיכותרפיה?
פסיכותרפיה. המסגרת, האתיקה, הסודיות וההבנה ההתפתחותית הן של טיפול מקצועי לכל דבר. ההבדל הוא שהרובד הרוחני, הכולל משמעות, ערכים, שייכות וחוויות אנרגטיות, אינו מודר מהחדר, והגוף הוא חלק מהותי מהשיחה. במובן הזה, המילה "אינטגרטיבי" כאן אינה סיסמה אלא תיאור מדויק של טיפול בשלם, בגוף, בנפש וברוח, בתוך מסגרת מקצועית אחת.
איך נראה מפגש בפועל? האם יש מגע?
רוב הזמן יושבים ומדברים, כמו בכל טיפול רגשי. במהלך השיחה נעזר לעיתים בנשימה, בתשומת לב לתחושות הגוף, ובתנועה. מגע, אם בכלל, הוא כלי שמוצע בשקיפות ומוסכם מראש, לעולם לא מובן מאליו, ותמיד בהסכמתך ובשליטתך המלאה. שום דבר בחדר אינו נכפה, לא תנועה, לא מגע ולא קצב.
אני בדרך רוחנית כבר שנים. הטיפול לא יפרק לי אותה?
ככל הנראה לא. אני מגיע מתוך עולם התרגול, והכבוד לדרך שלך הוא נקודת המוצא. ובאותה נשימה, לפעמים נתבונן יחד מה בדרך מזין אותך, ומה בה אולי גם מסתיר או מדלדל את כוחותיך. לא כדי לקחת ממך דבר, אלא כדי שתוכל ותוכלי ללכת בה בלב שלם.
ראיתי שכתוב ד"ר, האם אתה פסיכיאטר או פסיכולוג קליני?
חשוב לי לדייק. הדוקטורט (PhD) שלי הוא בהיסטוריה סינית, עם התמחות באומנויות לחימה, דתות עממיות ודאואיזם, לא בפסיכולוגיה ולא ברפואה. את הכשרתי הטיפולית עשיתי בבית הספר לפסיכותרפיה בגישת ביוסינתזה. אינני פסיכולוג קליני ואינני רופא, ואם תזדקק לאבחון פסיכיאטרי או לטיפול תרופתי, אדאג להפנות אותך לגורם המתאים.
אין לי רקע בדאואיזם או במדיטציה. זה בשבילי?
כן. אין צורך בשום רקע, ואין שום דבר שצריך להאמין בו. אם המילים בעמוד הזה מדברות אליך, זה מספיק כדי לצאת לדרך.
אני בעצמי מורה, מנחה או מטפל. זה לא מוזר?
להפך, וזה מוכר לי מעצמי. מי שמחזיק מרחב לאחרים זקוק למקום שבו אינו צריך להחזיק את התפקיד. בלי תלמידים, בלי קהילה, ובלי צורך להיות דמות. הסודיות מלאה, וההקלה שבלא-להחזיק יכולה להיות גדולה.
איפה ואיך מתחילים?
הקליניקה ברמות צהלה, תל אביב.
הצעד הראשון הוא שיחת היכרות קצרה ללא עלות, ואחריה, אם נרגיש שמתאים, נתאם את המפגש ראשון.
הטיפול הוא בחירה משותפת, שמתחדשת כל הזמן.
הצעד הראשון
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם לשיחת היכרות קצרה, ללא עלות וללא התחייבות.
יחד, נבדוק אם זה הצעד הנכון בדרך שלכם.
מיקום הקליניקה: רמות צהלה, תל אביב